התלמיד תובע את המנהלת: עבר זובור בחטיבה בהרצליה ולא התאושש עד היום (פורסם בעיתון צומת השרון)

התלמיד תובע את המנהלת: עבר זובור בחטיבה בהרצליה ולא
התאושש עד היום
לפי התביעה, שהוגשה גם נגד העירייה ומשרד החינוך, תלמידים התנפלו על התובע
באגרופים ובבעיטות ושברו את אפו. התלמיד עבר בית ספר ובהמשך נפל משירות
קרבי. את הצלקות הנפשיות הוא נושא עד היום. עוד נטען כי אירועי זובור קודמים
שאירעו בחטיבה לא דווחו
תלמיד לשעבר בחטיבת ביניים בהרצליה תובע פיצויים ממנהלת החטיבה, מהחטיבה עצמה, מעיריית הרצליה, מחברת הביטוח
מגדל וממשרד החינוך. זאת לאחר שעבר "זובור" על ידי תלמידים בזמן לימודיו בחטיבה, שאת הצלקות הנפשיות של אותו אירוע הוא
נושא איתו עד היום. לפי התביעה, הנתבעות התעלמו מאירועי זובור קודמים ולא דיווחו על אירועים קודמים כאלה לגורמים
הרלוונטיים ו"יצרו תחושת פחד אצל כלל תלמידי בית הספר להגיע לבית הספר ביום הולדת או בסמוך למועד זה".
לפי כתב התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב על ידי עו"ד ענבל אברהמי דרוקר, המקרה אירע לפני מספר שנים,
במהלך ההפסקה. התובע, לפי התביעה, "נפל קורבן ל'זובור' מצד תלמידי השכבה וזאת בשל העובדה כי יום קודם לכן חל יום
הולדתו ובהתאם למנהג בית ספרי מוכר לתלמידים ולצוות בית הספר, מברכים את 'בר המזל' באמצעות פריקה במכות".
קיראו עוד על הנעשה בחטיבות בהרצליה:
זעזוע מוח ושטף דם בגולגולת: תלמיד הוכה בראשו בבית הספר. ההורים: "הוא היה בטוח שיהרגו אותו"
מקרה אלימות מזעזע בחטיבה בהרצליה: צפו בילד המוכה מדבר מבית החולים
המאבק באלימות בבתי הספר: העירייה מגייסת מדריכי מוגנות לחטיבות הביניים
בכתב התביעה מתואר כי "ההתנפלות היתה פתאומית ואלימה של מספר תלמידים, עת ישב התובע על השולחן בכיתה, כשלפתע
נמשך ברגליו, נפל ארצה, תוך חבטת ראשו ברצפה. נפילתו לא עצרה את 'המברכים', אשר המשיכו להנחית בעיטות, אגרופים
ומהלומות בפניו, בבטנו, בצלעותיו ובראשו בליווי צחוק, שירה וקולות שמחה. כל ניסיונותיו של התובע להגן על פניו באמצעות ידיו
וזעקות כאב לא צלחו, כאשר בעיטת רגל עוצמתית השיגה את יעדה, שברה את אפו וגרמה לכאבים חזקים ולדימום עז. רק למראה
הדם הניגר מאפו של התובע הופסק ה'זובור'… ממועד ההתנפלות ועד להבאת התובע למזכירות איש מצוות הוראה, חינוך והנהלה
מטעם החטיבה לא היה נוכח".
עוד נטען כי "בעקבות הפגיעה האמורה הושב התובע במזכירות, פצוע, בוכה, חבול מגואל בדם, מטפטף זרמים של דם על בגדיו
ורצפה מסביבו, מבלי שאף גורם רפואי מעניק לו עזרה ומבלי שהוזמן אמבולנס, ונחקר בצורה צולבת על ידי המנהלת אודות זהות
הפוגעים. חברי התובע הביאו לו קרח לפנים וכעבור 15 דקות לערך של החקירה מצד בית הספר הודיעו לו שמתקשרים לאמו. רק
הגעת אמו מנעה המשך חקירה צולבת ואפשרה פנייה לגורמים רפואיים".
בתביעה נטען כי "לדברי המנהלת תופעה חוזרת זו תטופל במלוא החומרה, אולם מלוא החומרה לא כללה הזמנת אמבולנס, ליווי
וטיפול מידי של יועצת ופסיכולוגית לתובע ודיווח לגורמים רשמיים חיצוניים למיגור התופעה (כולל דיווח באמצעות מנב"סנט – מערכת
ניהול בית ספרית באינטרנט), אלא הערה אישית בתיקי תלמידים פוגעים, ציוני התנהגות נמוכים ואיסור השתתפות בטיול שנתי.
למותר להדגיש כבר כעת, כי אם התובע היתה זו אשר דיווחה על התופעה לגורמים בעיריית הרצליה, הכל בניגוד גמור להגיון הסביר
והשכל הישר ובעיקר בניגוד לחוזר מנכ"ל".
מאז האירוע סבל התובע גם מחבלות אחרות בפניו פרט לפגיעה באף, כמו גם מכאבי ראש ומבחילות. כאבי הראש המשיכו גם יותר
משנה אחרי האירוע וביקור בבית החולים כמעט שנתיים אחרי המקרה גילה דימומים חוזרים מהאף. בהמשך הוא נבדק וטופל במכון
לטיפולי פסיכותרפיה שם אובחן כסובל מקשיים חברתיים ורגשיים, תחושות עצב וחרדה.
עד היום, נטען בתביעה, סובל התובע מדימומים ונוזלים מהאף, מאטימות באף, מהפרעת נשימה, משינוי צורה חיצונית באף,
מצפצופים באוזניים, מכאבי ראש ועיניים, מטשטוש ראייה, מבעיית זיכרון, מחוסר תאבון, מסחרחרות, מבחילות, מירידה במשקל,
מטראומה, מדיכאון, מתסכול, מחרדה, מקשיים חברתיים ורגשיים ומירידה ברמת הלימודים, מעצבות, מבכי, מתחושת ייאוש,
ממחשבות אובדניות, מדימוי עצמי נמוך, מרגשי נחתות בגלל צורת האף, מהפרעות שינה קשות, מעייפות, מפחדים, מפלשבקים,
מזיכרונות מאירוע, מקשיי ריכוז וממצב רוח דיספורי. מגבלות אלו של התובע פוגמים באיכות חייו והנאתו מהם, מקשים על
השתתפות בפעילות ספורטיבית ומונע ממנו לשוב לתפקוד מלא כפי שהיה עובר לפגיעה", נכתב בתביעה. עוד נכתב כי התובע חלם
לשרת שירות קרבי, ואף צלח טירונות קרבית, אך "לאחרונה, וחרף כל ניסיונותיו, מצבו הנפשי הכריע את התובע והוא שוחרר
משירות צבאי סדיר ומילואים לאחר קביעת פרופיל 21 בגין מצבו הנפשי עקב האירוע".
בתביעה נטען כי האחריות על האירוע היא של המנהלת, עיריית הרצליה ומשרד החינוך ושהמקרה אירע כתוצאה מרשלנות שלהם,
בין השאר בכך שלא היה מורה אחראי בכיתה, שלא הטמיעו בקרב המורים את נוהלי העבודה וחובת הדיווח במקרה של אירועים
אלימים, לא פעלו בהתאם לכללי הבטיחות והגשת עזרה ראשונה לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, לא שמרו או דאגו לשלומם
ולבטיחותם של התלמידים באמצעים הולמים כמו נוכחות אנשי צוות או תורנים, סגירת כיתות או איסור על משחק מסוכן ו"יצרו
תחושת פחד אצל כלל תלמידי בית הספר להגיע לבית הספר ביום הולדת או בסמוך למועד זה".
עו"ד ענבל אברהמי דרוקר
באת כוח התובע עו"ד ענבל אברהמי דרוקר, שמתמחה בתביעות נזיקין בקרב קטינים, אמרה לצומת השרון: "מדובר במקרה מדאיג
שלא טופל על ידי הנתבעים כמתבקש וכמתחייב. הנתבעים התרשלו והפרו חובות חקוקות. לפיכך הגשנו תביעה לפתחו של בית
המשפט על מנת שהתובע יפוצה כספית בגין מכלול נזקיו ובעיקר בגין נכותו הצמיתה שפגעה ביכולתו להשתכר בעתיד. בנוסף,
פעלתי עבור הקטין למצות את זכויותיו בגין האירוע גם במסגרת תביעה כספית לפיצוי לפי פוליסת תלמידים והצלחנו להשיג בעניינו
פסק דין תקדימי מאת בית המשפט העליון המהווה כיום הלכה מחייבת בתביעות קטינים על פי פוליסת תלמידים. נקווה שכעת
במסגרת תביעת החבות הנוכחית שהוגשה לפתחו של בית משפט השלום בתל אביב, במסגרתה נמשיך במאבק לסייע לתובע, יואילו
כל הנתבעים לקדם את בירורה של התביעה ולפצות התובע על מכלול נזקיו".
את תגובת המנהלת לא ניתן היה להשיג.
תגובת עיריית הרצליה: "היות ומדובר בתביעה העומדת ותלויה בבית המשפט אנו מנועים מלהגיב".
תגובת משרד החינוך: "משרד החינוך מנוע מלהגיב בנושא. המשרד יגיב לבית המשפט כמקובל".

כתיבת תגובה