פשיטת רגל

“הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר. התכלית השנייה עיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות.

(​ע”א 6416/01 בנבנישתי נ’ כונס הנכסים הרשמי)

תכליתו של הליך פשיטת הרגל, מבחינת החייב, הינו השגת צו הפטר. ההפטר הוא השלב הסופי והמיוחל בו פונה פושט הרגל לבית המשפט המחוזי בבקשה ליתן צו הפטר אשר יפטור אותו מכל חובותיו (למעט חובות מסויימים כפי שיפורט בהמשך).

החוקים העוסקים ומסדירים את הליכי ההפטר הם פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש”ם-1980 סימן ו’ (להלן: “הפקודה”) ותקנות פשיטת הרגל, התשמ”ה-1985 סימן ח’ (להלן: “התקנות”).

פושט הרגל רשאי להגיש בקשה לבית המשפט בדבר קבלת הפטר בכל עת. יחד עם זאת בהתאם להנחיות הכונס הרשמי ניתן יהיה לשקול מתן צו הפטר לאחר 4 שנים מיום מתן צו כינוס.

בית המשפט ייזמן דיון במעמד החייב נושיו הנאמן והכונס הרשמי.

הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט 15 ימים לפני הדיון תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו. העתק מן התסקיר יומצא לחייב.

נושה המתנגד למתן הפטר לחייב יגיש התנגדות מנומקת שלושה ימים לפחות לפני מועד הדיון וימסור העתק הימנה לחייב ולכונס הרשמי.

בעת הדיון בבקשה, יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו תוך שהוא מביא בחשבון את תסקירו של כונס הנכסים הרשמי בדבר עסקיו של החייב. תסקיר זה יהווה ראיה לכאורה למה שאמור בו. כמו כן, תילקח בחשבון התנהגותו של החייב בהליך פשיטת רגל.

בית המשפט רשאי להעניק הפטר, או להתלות הפטר, או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר. לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו, רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.

משרדינו בוחן תחילה כי ההליך של פשיטת רגל מתאים לחייב. ההליך הנ”ל אינו מתאים לכל חייב.

לאחר גיבוש מסקנה כי הליך של פשיטת רגל הוא ההליך הנכון משרדינו מלווה את החייב מהליך פתיחת התיק אצל הכונס הרשמי ועד קבלת הפטר חלוט בבית המשפט המחוזי.

משרדינו גם מלווה את החייב גם במהלך החקירה אצל המנהל המיוחד.

משרדינו מבצע גם את הפעולות המשפטיות הבאות במסגרת ההליך:

  • פתיחת חשבון עובר ושב לחייב בהליכי פשיטת רגל –

בחודש מאי 2014  פורסמה הוראת נוהל- 422  – “פתיחת חשבון עובר ושב ביתרת זכות וניהולו”. הוראת הנוהל נועדה להבהיר לבנקים מהם אותם שירותים המהווים חלק בלתי נפרד מניהול החשבון, אותם הם מחויבים להעניק ללקוחות בהליך פישטת רגל ולאחר הפטר ומהם המקרים בהם לא תתקבל טענת “סירוב סביר” לפתיחת חשבון ללקוח, במקרים בהם הלקוח מוגבל או שמצוי בהליך פשיטת רגל, לרבות לקוח שהיה בעבר בהליך פשיטת רגל.​

  • הגשת בקשה להפחתת תשלומים חודשיים:

בד בבד עם מתן צו כינוס נקבע לחייב תשלום חודשי. כספי התשלומים החודשיים משמשים לטובת פירעון החובות לנושים. התשלום החודשי נקבע בהתאם להכנסות החייב ומשפחתו ופוטנציאל השתכרותו.

חייב שאינו מסוגל לעמוד בצו התשלומים החודשיים שנפסקו לו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט להפחתת תשלום חודשי. על החייב לנמק הבקשה ולהבהיר מדוע אינו מסוגל לעמוד בצו התשלומים תוך פירוט הכנסותיו והוצאותיו החודשיות.

לאחר פתיחת הבקשה בבית המשפט יש למסור העתק לכונס הרשמי ולמנהל המיוחד (אם מונה).

ככל ובית המשפט מבקש את עמדת הכנ”ר ו/או המנהל המיוחד יש לפעול להמצאת ההחלטה לכנ”ר ולמנהל המיוחד.

  • הגשת בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ:

בד בבד עם מתן צו כינוס, מורה בית המשפט על צו עיכוב יציאה מן הארץ. חופש התנועה וחרותו של החייב הוגבלו ע”י פקודת פשיטת הרגל לשם שמירה על זכויותיהם הקנייניות של הנושים. קיימת אף בעיה של מראית עין ביציאת פושטי רגל לחו”ל. מטרת הצו הינו מניעת בריחת החייב לחו”ל והשארתו תחת פיקוחו הכלכלי של הכנ”ר.

החייב רשאי לעתור לבית המשפט לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ. לאחר פתיחת הבקשה בבית המשפט יש למסור העתק לכונס הרשמי ולמנהל המיוחד (אם מונה).

ככל ובית המשפט מבקש את עמדת הכנ”ר ו/או המנהל המיוחד יש לפעול להמצאת ההחלטה לכנ”ר ולמנהל המיוחד.

בית המשפט ייטה לבטל צו עיכוב היציאה במקרים הבאים:

נסיעה מטעם העבודה. יש לפרט ההכרח שבקיום הנסיעה ולהציג מכתב מטעם המעסיק הכולל התייחסות למטרת הנסיעה ומועדיה. כמו כן יש להבהיר כי הוצאות הנסיעה יחולו על המעסיק.

נסיעה מטעמים הומניים כגון מסיבות רפואיות וכיו”ב.

בית המשפט רשאי לדרוש בטוחות/ ערבויות ליציאת החייב ארצה כתנאי לביטול הצו.

  • הגשת הצעת הסדר על ידי החייב לכונס הרשמי.

הכונס הרשמי ייקבע את מיקום האסיפה ומועדה, וישלח לכל נושה הזמנה לאסיפה. להזמנה יצורפו העתק מהצעת החייב וכן תסקיר הכנ”ר עליה.

אם באסיפה החליטו ברוב מנין משתתפי האסיפה (51%) האוחזים בשלושה רבעי ערך (75%) מהנשייה (בעצמם או על ידי שלוח) לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה. בית המשפט רשאי לאשר הצעה שהתקבלה ברוב קולות של הנושים שבידיהם למעלה מ- 50% ערך תביעות החוב מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

נושה רשאי להודיע לכנ”ר (בטופס המיועד לכך) בטרם קיום האסיפה בדבר התנגדות או תמיכה בהצעה, אף מבלי הצורך להשתתף באסיפת הנושים.

ככל שאושרה ההצעה בידי הנושים יוכל החייב לעתור לאישור ההצעה על-ידי בית המשפט. לבקשה לבית המשפט יש לצרף את הצעת ההסדר ואת פרוטוקול אסיפת הנושים המעיד על אישור ההצעה בידי הנושים.

בית המשפט יקיים דיון בבקשה לאישור הסדר נושים. כל נושה אשר הגיש תביעת חוב זכאי להביע התנגדותו בבית המשפט, גם אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.

מקום והצעת ההסדר אושרה על ידי כל נושי החייב יוכל בית המשפט לאשר ההצעה אף בלא צורך בקיום דיון.

הכונס הרשמי ישלח לכל נושה שתבע את חובו, הודעה בכתב על המועד שקבע בית המשפט לשמיעת הבקשה לאישור פשרה שתיערך לפי טופס 15.

מתי יכול בית המשפט לבטל את הליך פשיטת הרגל?

  • אם במהלך הליך פשיטת רגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. חוסר תום לב הינו שאלה הנתונה לפרשנות בית המשפט.
  • פושט הרגל לא ניהל פנקסי חשבונות כמקובל.
  • פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון.
  • פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו.
  • פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו.
  • פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק.
  • פושט הרגל נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה ובכך תרם להליך פשיטת הרגל.
  • בשלושת החדשים לפני צו הכינוס, ולמרות שלא יכול היה לפרוע חובותיו, העדיף פושט הרגל נושה שלא כשורה.
  • פושט הרגל הוכרז כבר קודם לכן כפושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן הצו.
  • פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

אילו חובות לא נכללים בהליכי פשיטת רגל?

  • צו ההפטר משחרר את החייב מכל חוב בר תביעה בהליך פשיטת הרגל. אולם, ישנם חובות מסוימים שהחייב אינו פטור מהם:
  • חוב המגיע על פי התחייבות בדבר הימנעות מעבירה.
  • חוב שנוצר באמצעות מרמה אשר פושט הרגל היה שותף לה או שקיבל ויתור על החוב באמצעות אותה מרמה.
  • חוב לטובת המדינה המגיע לה בגין קנס.
  • חוב הניתן לפי פסק דין לחובת החייב בתובענה של מזונות.
  • חוב אשר אינו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל כמו לדוגמה, חוב לנושה נזיקי (נושה לא רצוני) לסכום בלתי קצוב קרי, סכום שלא ניתן לחשבו בחישוב פשוט ויש צורך בהוכחה ועדים.
  • צו ההפטר לא ישחרר מחבות אדם שביום צו הכינוס היה נאמן יחד עם החייב או שותף עימו, ערב או מעין ערב לחייב, או שהיה קשור עימו במסגרת חוזה .
  • חייב לא יהיה פטור מעבירה פלילית אותה עבר, בשל כך שניתן לו הפטר.