שלטונות ההגירה במעברי הגבול בעולם מחמירים את בדיקותיהם לגבי קטינים עד גיל 18, וזאת כדי למנוע חטיפת ילדים.

הנהלים אמנם שונים ממדינה למדינה, אך על מנת למנוע עיכובים ועגמת נפש בשדה התעופה, משרד החוץ ממליץ להצטייד באישור נוטריוני מתאים, במקרים בהם הקטין יוצא מהארץ בגפו, או רק עם אחד ההורים.

משרדינו עורך את האישורים הנדרשים ליציאת הקטין מישראל.

בתי הדין המנהליים שליד בית משפט השלום בבת ים ועדות הערעור מכוח חוק

ע“נ 47406-11-17

תיק חיצוני

וועדת ערעורים לפי חוק הנכים )תגמולים ושיקום( התשי“ט 1959

בפני

כבוד השופט שי מזרחי, פרופ‘ יעקב יהב ועוה“ד עינת רייזברג שושני

מערער:

פלוני

ע“י ב“כ עוה“ד ענבל אברהמי דרוקר

נגד

משיב:

קצין התגמולים משרד הביטחון

ע“י ב“כ עוה“ד שרון דרורי

פסק דין

1

1 . עניינו של ערעור זה בהחלטת המשיב מיום 25.10.2017 במסגרתה נדחתה בקשתו של 2 המערער 1 להכרת זכות מיום 15.5.2016 בין שירותו הצבאי לבין מגבלתו בפרק ירך ימין. 3 בקציר האומר יסופר כי המערער השתתף במהלך חודש מרץ 2014 בצעדות לטקס יום 4 העצמאות ה- 66 ובמהלך תרגול הצעידות חש כאבים סביב מפרק הירך הימני אותם הוא 5 מייחס לעומס התרגולים. 6

2 . המערער תמך את בקשתו להכרת זכות בחוות דעתו של ד“ר טיטיון, מומחה בכירורגיה 7 אורתופדית מיום 31.3.2016 אשר קבע כך: 8

א. מספר כי מאז גיל צעיר סובל מקליקים במפרק ירך ימין בכל צד שעושה אך נושא זה לא 9 הפריע ולא הגביל תפקודית ולכן לא טופל. 10

ב. סבל מקרע בלברום של מפרק ירך ימין שהתפתח במהלך שירות סדיר. 11

ג. מצב זה לא קשור למצב של קליקים אשר נובע בד”כ מחיכוך או קפיצה של רצועה 12 מסוימת על חלק אחר בירך. 13

ד. אין לקשור בין מצבו הקודם של המערער לבין הקרע הלבראלי. 14

3 . החלטת המשיב נסמכה על חוות דעת אשר יצאה תחת ידיו של פרופ‘ ביקלס, מומחה 15 לכירורגיה אורתופדית, מיום 17.9.2017 אשר קבע כך: 16

א. בתיקו הרפואי נמצא תיעוד של תסמונת כאבים של פרק הירך הימני שהחלה בחודש 17 נובמבר 2013 , עוד קודם הצעדות, ואילו כחודשיים לאחר הצעידה עת נבדק והתלונן, לא 18 הזכיר ברמז את הצעידה כגורם לכאב. 19

1 יליד 1994 , שירת מיום 21.10.2012 במשטרה צבאית.

ב. בחודש יוני 2014 נרשם מפיו כי תסמונת כאביו נמשכת כחמש שנים. 1

ג. אין בתיקו כל תיעוד לאירוע אשר גרם לתסמונת כאבים חזקה במיוחד והרישומים 2 הקיימים אינם מתיישבים עם אירוע שכזה. 3

ד. אין לקבל את מסקנתו של ד”ר טיטיון כי צעידה גרמה לקרע בלברום וכי פרק ירך ימין 4 היה תקין לחלוטין קודם הצעידה בחודש מרץ 2014 . 5

4 . המערער החליט לתמוך את ערעורו בחוות דעת נוספת, הפעם של פרופ‘ נרובאי, מנתח 6 אורתופד, מיום 24.5.2018 אשר קבע כך 2 : 7

א. לפי הרישומים מתיקו הרפואי של המערער מאז היה ילד ועד לפני הגיוס, לא נמצאה עדות 8 לתלונות על פרק הירך. 9

ב. עיין בסיכום מחלה מבית החולים “שיבא” בו צוין שמזה חמש שנים כאבים בפרק הירך 10 הימני ומן האנמנזה שנמסרה למומחה עולה כי לא מדובר בקליקים רצופים ואלה ממילא 11 לא הפריעו לו. 12

ג. הגם שאין ויכוח שלמערער היו קליקים טרם שירותו הצבאי, ואף יתכן שהתלונן על 13 כאבים לסירוגין, הרי שעובדה זו לא הפריעה לו בתפקוד. 14

ד. קיימת הוכחה לכך שהתגייס עם סוג בריאות ללא כל הפרעות בפרק הירך ורק לאחר 15 שנתיים הופיעו בו ההפרעות. 16

ה. מכאן כי אין ספק שמדובר בקשר של החמרה במצבו הקונסטיציונאלי. 17

ו. עובדה זו מתחזקת לאור העובדה שלא היה לו מבנה אנטומי שהיה מסביר את הצביטה 18 של פרק הירך אלא מדובר בקרע של הלברום. 19

ז. גם בצילומי רנטגן וגם בניתוח שעבר לא נצפה שום מבנה אנטומי לא תקין, דבר המחזק 20 שמדובר בממצא שנגרם כתוצאה מהשירות הצבאי. 21

ח. יש להכיר במחצית מן הנכות על חשבון השירות הצבאי. 22

5 . המשיב בחר להדוף את חוות דעתו של פרופ’ נרובאי בחוות דעת מגיבה מטעמו של פרופ’ 23 ביקלס מיום 16.9.2018 ואלה עם עיקריה: 24

א. תיקו של המערער מעלה נתונים שונים מאלה העולים מחוות דעתו של פרופ’ נרובאי, 25 ובהם הדיווח משנת 2014 על חמש שנות כאבים בפרק ימין בזמן פעילות. 26

ב. נתון נוסף שאינו מתיישב עם התיעוד הרפואי הינו הקשר שבין אימוני הצעידה והכאבים 27 סביב פרק הירך הימני- האדם הסביר זוכר ומציין בפני רופא מטפל אירוע חריג אשר גרם 28 למופע חריף של כאבים, אך אין לכל אלה זכר בתיקו הרפואי של המערער למרות שהוא 29 נבדק ע”י מספר רופאים בחודשים שלאחר אימוני הצעידה. אדרבה, צוינה תסמונת 30 כאבים הנמשכת שנים. 31

2 את האנמנזה שנמסרה למומחה על ידי המשיב בזו הפעם נפרט בהמשך.

ג. ההקשר לצעידה נעשה רק בדיעבד. 1

6 . בראי חילוקי הדעות בין המומחים הנכבדים, החליטה הוועדה על מינוי של מומחה מטעמה, 2 הוא ד“ר דני לוין, מומחה בכירורגיה אורתופדית, אשר הוציא תחת ידו חוות דעת ביום 3 27.6.2019 . אלה הם עיקריה: 4

א. עת הועלה הפרופיל של התובע ל- 97 , נבדק על ידי אורתופד ולא נמצא דבר בפרק ירך ימין. 5

ב. לאורך השנים לא קיימת- עד לצעידות לקראת יום העצמאות, אף תלונה של המערער 6 בגין הכאבים במפרק ירך ימין או הגבלה כלשהי. 7

ג. האנמנזה של הרופא המטפל לאותם קליקים מכוונת למעטפת שרירי באספקט הלטרלי 8 של הירך הקופצת מעל הגבשושית הגדולה וידוע כי דברים אלה אינם קשורים לקרע 9 בלברום שהמערער סבל ממנו. 10

ד. הכאבים והמוגבלות בפרק ירך ימין מהם סובל המערער קשורים באופן ישיר לתנאי 11 שירותו הצבאי של המערער. 12

7 . המשיב לא שבע נחת מדעתו של ד”ר לוין וקרא אותו לחקירה נגדית על חוות דעתו שהתקיימה 13 ביום 23.11.2020 . מחקירתו עלו התובנות הבאות: 14

א. הסימפטום העיקרי לקרע בלברום הוא כאבים באיזור המפשעה העלולים להקרין לעכוז, 15 לחלק הפנימי של הירך. הקרנה לברך פחות נפוצה אבל אפשרית. 16

ב. כאבים במפרק הירך יכולים להתחיל בכאב בברך. 17

ג. מועד תחילת הכאבים נמסר למומחה על ידי המערער )מרץ 2014 .) 18

ד. מן המסמכים הרפואיים עולות תלונות שדווחו לאחר תחילת הצעדות. 19

ה. מסר למומחה על תלונות לפני הגיוס “היה איזה שהוא סוג של תלונות אבל לא אותה 20 עוצמה ולא אותם כאבים שהוא הרגיש לאחר הצעדות”. 21

ו. הלכה למעשה למערער שתי תסמונות: האחת קשורה לצעדות )קרע לברום( והשנייה לא 22 קשורה לצעדות )קפיצה(. האחרונה אינה אלא תופעה, שהגורם לה אינו ידוע, שלעיתים 23 רחוקות נותנת כאבים אבל שכיחה בנערים/נערות “הטיפול זה שום דבר, רק להמשיך 24 בפעילות גופנית, חיזוק שרירים, מתיחות ולעיתים רחוקות צריך איזה שהיא תרופה נגד 25 כאבים אבל זה ממש נדיר”. 26

ז. מבנה הירך תקין ועל כן המסקנה הינה שהקרע בלברום נגרם מ”משהו”. 27

ח. מאמץ גורם לקרע, חבלה גם, תנועות קיצוניות “זה גם יכול לגרום”. 28

ט. לעיתים חזרה על תנועות קיצוניות עלולה לגרום לקרע. 29

י. בעניינו של המערער שעבר ניתוח, הכאבים לא חלפו וייתכן שהניתוח לא פתר את הבעיה. 30

יא. הכאבים הקשורים לקרע בלברום הם במפרק הירך, בתנועות מסויימות יש לו כאבים, 31 בתנועות קיצוניות. 32

יב. יתכן וקביעתו העובדתית שנבדק על ידי אורתופד לשם העלאת הפרופיל הייתה על סמך 1 דבריו של המערער. 2

יג. בראי תלונות המערער על כאבים חזקים במיוחד במפרק הירך, היינו מצפים למצוא 3 תיעוד על כך בחומר הרפואי. לימים יש תלונות )כשהגיע לבדיקת MRI .) 4

יד. לא בהכרח אדם שמתלונן על כאבים יקשור אותם לאירוע כלשהו. הניסיון מלמד 5 שחיילים נמנעים מהגשת תלונה על מנת להמשיך בתפקידם. 6

טו. האדם הסביר זוכר ומציין לפני רופא אם נגרם לו מופע חריג של כאבים. 7

טז. אם יוכח כי כאביו של המערער החלו עוד קודם הצעדות ואלה “קשורים לאותה תמונה 8 של הלברום קשה להגיד שלא”, אם יימצא מסמך תורם שיוכיח שהיה קרע בלברום עוד 9 קודם הצעידות, הרי שהמסקנה תשתנה. 10

יז. ממסמך 66 לתיק הרפואי עולה לכאורה שבדצמבר 2013 היה תיעוד של כאבים. 11

יח. באופן תיאורטי יכול להיות שכאבים שהיו למערער בברך ימין לפני מועד הצעידות ואין 12 להם הסבר מכל מקור אחר, קשורים לקרע בלברום. כאבים בשוקיים פחות. 13

יט. מסמך 52 המציין החזר הפנייה מנובמבר 2013 בשל ” HIP AND PELVIC REGION 14 JOINT PAIN ” יכול ומקשר את מועד תחילת הכאבים לפני הצעדות. 15

כ. המומחה מטעם המערער, פרופ’ נרובאי, החמיר עמו. אלא שבמסמכים אין כל מבנה 16 שמצדיק קרע בלברום על חשבון קונסטיציונאלי. 17

כא. אכן אין תיעוד לאירוע שגרם לתסמונת כאבים חזקה במיוחד. 18

8 . המערער צירף מספר תצהירים לתמיכת הפן העובדתי, אשר ראוי ליתן עליהם את הדעת קודם 19 הכרעה. נביאם באופן כרונולוגי. 20

א. 16.7.2018 : לא סבל מאף בעיה בירך ימין, קלה או אקוטית שהצריכה טיפול קודם הגיוס. 21 אמנם סבל מקליקים בירך. במהלך חודש מרץ 2014 נדרש לרוץ, לרדת על הברכיים 22 ולעמוד בעמידת כריעה ממושכת על ברך ימין. כאשר היה במהלך הצעידות ובמהלך ירידה 23 לרצפה על הברך, התחיל להרגיש כאבים ודקירות בפרק הירך הימני, ממוקד בחיבור בין 24 הירך לאגן. הכאבים היו ממש חדים. ניסה להמשיך בשגרת יומו אבל לא יכול היה ובדרכו 25 חזרה למקום הלינה התלוו לכאבים גם צליעה וקושי בהליכה. המשיך חרף הכאבים ואלה 26 גם באו והלכו וקיווה שיחלפו. עקב שברי מאמץ עוד לפני שהתקבל לצעידות היה אמור 27 לעבור US ועל כן ניצל את ההזדמנות לבדוק את החיבור בין האגן לירך. נלחם בכאב עד 28 שהוכרע. זה לא נכון שסבל חמש שנים מכאבים ולדעתו הייתה טעות קולמוס. כל אלה 29 החלו לאחר הצעידות. רישומים נוספים מאוחרים יותר מצביעים על כאב מזה שנה בלבד. 30 יש לפחות שלושה עדים לתלונות המערער על כאבים “אבל הם לא זוכרים היום על מה 31

שקרה אז, לכן לא יכולתי להיעזר בתצהיר מטעמם…”. חיילת נוספת זוכרת ויש לזמנה 1 לעדות. חרף תלונותיו לקח זמן עד שנשלח לבדיקת דימות. 2

ב. 27.1.2021 : לא קיבל בכל שלב שהוא קודם הצעידות הפניה להדמיה כלשהי הנוגעת לירך. 3 הלכה למעשה לא ביצע את אותה הפניה אלא רק לאחר חודש מאי “שזה היה החודש שבו 4 קיבלתי בעצם את ההפניה להדמיה המכוונת לברך”. מעט לפני נובמבר 2013 התחיל 5 לסבול מכאבים בכפות הרגלים ואורתופד סבר שיש לו שברי מאמץ ועל כן הופנה למיפוי 6 עצמות. הכאב חלף ועל כן לא ביצע ההפניה. לא היו לו כל כאבים בירך בשום שלב לפני 7 הצעידות הכאב היחיד היה בכף הרגל ואולי גם בשוק. 8

9 . הצדדים הסכימו כי הגם שהמערער לא נחקר על תצהירו מינואר 2021 , לא יעמוד הדבר 9 לחובתו של המשיב, המבקש לדחות את הערעור ככזה. 10

11

עיקר טענות המערער בסיכומיו 3 : 12

10 . המערער התגייס לשירות צבאי בריא בגופו ובנפשו. תיקו הרפואי נקי מכל עבר. 13

11 . עוד קודם לצעידות יום העצמאות נבדק המערער על ידי רופאי צה”ל נוכח כאבים בשוקיים, 14 אלא שלאחר שהפסיק לתאמן השתפר מצבו והוא חזר לתפקידו הרגיל. 15

12 . בשל העומס הרב שהיה מוטל על המערער בעת שירותו הצבאי- אימונים לקראת חגיגות 16 העצמאות- נגרם למערער קרע לבראלי גדול במפרק ירך ימין שהצריך ניתוח ושחרור מוקדם 17 בפרופיל 24 מצה”ל. 18

13 . כלל הרופאים מסכימים שהמערער סובל מקרע לבראלי בירך ימין. 19

14 . הוכח כי לבעיה הקונסטיציונאלית של המערער לא היה כל פן תפקודי ו/או תלונות מצדו קודם 20 הגיוס. 21

15 . יש לקבל את חוות דעתו של מומחה הוועדה ולקבוע קשר של גרימה מלאה בין השירות לבין 22 הקרע הלבראלי. 23

24

עיקר טענות המשיב בסיכומיו: 25

16 . מומחה הוועדה היה מוטה )לא גילה שנותן חוות דעת לחיילים( ומגמתי )תירץ תירוצים למען 26 המערער וקבלת גרסתו( ושינה את עמדתו בסוף החקירה. דעתו הופרכה בתום החקירה. 27

17 . המומחה אישר כי כאבים בברך, מהם סבל המערער ב- 2013 , יכולים להיות סימפטום לקרע 28 בלברום. 29

18 . הוכח כי המערער לא העלה פרופיל לפני הצעידות וכי המידע שמסר למומחה לא היה נכון. 30

3 חרף החלטת הוועדה על הגשת סיכומים שלא יעלו על 6 עמודים, בחר המערער להגיש סיכומים הנפרשים על 13 עמודים

ובדיון האחרון הורינו לו לצמצמם. כך עשה.

19 . המומחה אישר כי לא ראה כל מסמך הממקם את מועד תחילת הכאבים במפרק הירך במרץ 1 2014 או סביב הצעידות. 2

20 . הוכח כי המערער טען בזמן אמת כי כאביו החלו עוד קודם הצעידות. 3

21 . אין כל תיעוד מזמן אמת לתלונות המערער. 4

22 . התיעוד הקיים מעיד על ברור רפואי בנוגע לבעיה קיימת ללא כל ציון של אירוע הצעידות. 5

23 . מצבו של המערער קונסטציונאלי ואינו קשור בשירות. 6

24 . גרסת המערער בעניין מועד התחלת הכאבים וניסיונו לקשור אותם לאירוע חריג בשירות 7 הינם עדות יחידה של בעל דין, כבושה, לצרכי משפט ושסותרת מסמכים רפואיים מזמן אמת. 8

25 . המערער מתעלם בסיכומיו ממסמכים רפואיים מזמן אמת ואף מחקירתו הנגדית של 9 המומחה מטעם הוועדה. 10

11

דיון והכרעה: 12

26 . על מנת ליתן החלטה מושכלת בערעור, בחרנו לסקור את החומר הרפואי שהוצג לפנינו בעניינו 13 של המערער: 14

א. כילד: US פרקי ירכיים – תקין. 15

ב. 30.4.2002 : נפל על הגב והתקשה לנשום. רגישות בגב וקושי לכופף. 16

ג. 29.10.2002 : כאבי גב תחתון 3 חודשים. מופנה לצילום ומיפוי. 17

ד. 6.5.2007 : נחבל בכף רגל ימנית, מסמר. 18

ה. 5.1.2010 : חשד לסקוליוזיס, הפניה לצילום עמ”ש. 19

ו. 26.1.2010 : משחק טניס, בצילום עמ”ש היפרלורדוזיס מתני. אסימטריה של עמ”ש גבי 20 ומתני. 21

ז. 24.7.2013 : במשך כ- 3 חודשים סובל מכאבים באזור ברך ימין. ללא חבלה. 22

ח. 2.9.2013 : מזה כמה חודשים כאבים בשוקיים לאחר פעילות מאומצת, יש שיפור בתקופה 23 האחרונה לאחר שהפסיק להתאמן. 24

ט. 18.11.2013 : לדבריו מזה מספר שנים סובל מחיכוך וקליקים במפרק הירך משמאל. ללא 25 כאבים ללא הגבלה משמעותית בתפקוד. שולל ת.ד. או חבלה. בבדיקה: ללא קליקים. 26

י. 25.5.2014 : לפי דברי התחיל כאב בפרק ירך ימין ולא בשוק. 27

יא. 29.6.2014 : מזה כ- 5 שנים כאבים במפרק ירך ימין בזמן פעילות. מרגיש חיכוך של 28 העצמות ברך בזמן הליכה. 29

יב. 23.7.2014 : נבדק ביוני 2014 עקב תלונות על כאבים במשך כ- 5 שנים במפרק ירך ימין 30 בזמן פעולות. מרגיש חיכוך בירך בזמן הליכה. אנמנזה לא ברורה- נזק טראומתי? 31 התפתחותי? AVN ? 32

יג. 29.10.2014 : פנה עם בקשתו לחדש פטור שקיבל זמני לפני כחודש עקב בעיות ברגל. 1

יד. 12/2014 : כאבים במפרק ירך ימין יותר משנה לעיתים צליעה. 2

טו. 3/2015 : מזה כשנה כאבים במפרק ירך ימין בזמן פעילות, מרגיש חיכוך של העצמות בירך 3 בזמן הליכה. 4

27 . בפן העובדתי אנו מקבלים את גרסתו של המערער בדבר מאמצים חריגים בתרגולות לקראת 5 יום העצמאות. עדותו של המערער לא נסתרה ולעניין זה אף ניתן לומר כי מן המפורסמות 6 הוא כי ההכנות לקראת טקס יום העצמאות הן מפרכות ודורשות עמידה, הליכה, צעידה 7 וכיוב’ פעולות לאורך שעות ארוכות, דבר חריג גם בפן האזרחי גם בפן הצבאי. ממילא לא 8 הביא המשיב כל עדות לסתור את טענותיו העובדתיות של המערער לעניין זה. 9

28 . לאחר שסקרנו את החומר הרפואי ועיינו בחוות דעת המומחים שצורפו לתיק הוועדה )וחרף 10 דעתו של פרופ’ נרובאי אשר סבר כי יש לזקוף רק 50% לחובת השירות(, נחה דעתנו לקבוע כי 11 הקרע בלברום שאותר במערער הלכה למעשה רק לאחר תחילת ההכנות לקראת טקס יום 12 העצמאות, נגרם כולו כתוצאה מהשירות הצבאי וכי אין לזקוף לעברו כל חלק הימנו. נסביר 13 את דעתנו. 14

29 . וראשית הערה לעניין מומחה הוועדה, ד”ר לוין. במהלך חקירתו הוברר כי במהלך שנות 15 עבודתו כתב חוות דעת גם בעבור חיילים אשר הגישו בקשות להכרת זכות למשיב. לטענת 16 המשיב המדובר בעובדה שעל המומחה היה לגלותה קודם כתיבת חוות הדעת. ראשית תציין 17 הוועדה כי עניין זה הוברר רק בחקירה נגדית של המומחה, ומוטב כי המשיב היה מעלה טענה 18 זו קודם מתן חוות הדעת ולא במהלך חקירה נגדית. לבטח ידע המשיב כי המומחה שמונה 19 המציא חוות דעת מטעם חיילים. אלא שגם אם במהלך שנות עבודתו המציא המומחה חוות 20 דעת בעבור חיילים, אין הדבר מביא לפסילתו רק משום כך. הוועדה לא התרשמה כי המומחה 21 היה “מוטה”, “מגמתי” או כי האמור בחוות דעתו “מופרך”. המומחה, ככל מומחה, נסמך בין 22 היתר על אנמנזה הנגבית מן הנבדק, ואין בכך כל פסול, כל עוד לא הוכח כי הפרטים שנמסרו 23 למומחה חסרי בסיס. אכן, מטרת חקירתו הנגדית להוכיח כי נסמך בטעות על דברי הנבדק 24 אולם המרחק בין כך לבין מגמתיות גדול מאד. הוועדה לא התרשמה כי המומחה נטה לטובת 25 המערער רק משום שבמהלך חייו המקצועיים כתב חוות דעת בעבור חיילים. דעתו הרפואית 26 של המומחה הייתה ברורה והוא אף הסכים לעיתים עם המשיב מקום בו הוכח כי המסמכים 27 הרפואיים מצביעים על אפשרויות נוספות מאלה שכתב בחוות הדעת. הוועדה התרשמה כי 28 המומחה עשה עבודתו נאמנה. 29

30 . מעיון בחומר הרפואי עולה כי עוד בילדותו נבדק המערער בפרקי הירכיים באמצעות US 30 ואלה נמצאו תקינים. 31

לימים החל לשחק טניס 4 ולבד מתלונות על עמ”ש לא דיווח על כל מגבלה שהיא ברגליו. 1 המסמך הראשון משירותו הצבאי הינו מיולי 2013 וממנו עולה כי נרשמו תלונות על כאבים 2 באזור ברך ימין מזה שלושה חודשים וללא חבלה. המשיב מבקש להסיק ממסמך זה ועל בסיס 3 חקירתו של המומחה כי נמצאה בו ראשית הראיה לנכותו של המערער עוד קודם שהחל לצעוד 4 לקראת טקס יום העצמאות. דעתנו שונה. הקביעה כי “תיאורטית” ניתן לקשור כאב בברך 5 שלא נמצא לו מקור אחר, לקרע בלברום, אינה יכולה לאיין את הקשר הסיבתי או להוביל 6 למסקנה כי הקרע בלברום החל עוד קודם שהמערער התחיל בצעידות הנטענות. מחקירתו של 7 המומחה מטעם הוועדה עולה כי הסימפטום העיקרי לקרע בלברום הוא כאבים באיזור 8 המפשעה העלולים להקרין לעכוז, לחלק הפנימי של הירך ואילו הקרנה לברך פחות נפוצה. 9 דיווחו של המערער מחודש מאי 2014 כי הכאב התחיל בפרק הירך ולא בשוקיים מתאים יותר 10 לתיאור המומחה את תסמיני הקרע ולמועד הצעידות. 11

עוד נסמך המשיב על דיווחו של המערער בנובמבר 2013 על סבל מזה מספר שנים מחיכוך 12 וקליקים. אלא שבאותו דיווח מדובר על מפרק הירך משמאל ולא ימין. ואין הדבר מתמיהה 13 מקום בו בבדיקת ההדמיה שבוצעה לימים בבית החולים “איכילוב” נמצאו הסיבות לכך. כאן 14 המקום להעיר כי נוכח צמצום הערעור והחקירות לקרע בלברום הימני, לא תידרש הוועדה 15 לממצאים הנוגעים לפרק ירך שמאל. 16

הוועדה סבורה כי אכן נפלה טעות ברישום הנוגע ל”מזה כ- 5 שנים” שכן מתאריך הדיווח 17 ואחורה עולה כי מדובר לכאורה בכאב שהחל בשנת 2009-2010 והנה כי כן המערער נבדק 18 באותה תקופה ודבר לא נרשם בתיקו למעט כאבים בעמ”ש. דיווחו של המערער במרץ 2015 19 על כאבים מזה שנה מתאימים יותר לתיאור העולה מן החומר הרפואי ולפן העובדתי. 20

המשיב תמהה הכיצד זה לא מציין המערער את הצעידות כגורם לכאביו בתקופה בה החל 21 לפנות בתלונות על כאבים למרפאות. לדידנו אין הדבר תמוה כלל וכלל. לא מדובר בתאונה 22 או חבלה ביום מסוים. מדובר בצעידות ואימונים משך זמן רב ורק סביר כי אדם בגילו של 23 המערער לא ידע לקשור בין הצעידות לבין המגבלות. מכל מקום, אין בכך כדי לאיין את הקשר 24 הסיבתי העובדתי או המשפטי. סמיכות התלונות לצעידות היא שלדידנו בעלת המשקל 25 הראייתי הנכבד לעניין זה. 26

31 . מאז התגייס המערער לצה”ל ועד ברור בעייתו חלפו שנתיים, ומכאן כי יש להפעיל את חזקת 27 השירות הקצר. המשיב לא הצליח לסתור את הקשר הסיבתי שבין הפן העובדתי לזה הרפואי 28 וחוות דעתו של מומחה הוועדה מקובלת עלינו בכל הנוגע לקשר הסביר שבין הקרע לבין תנאי 29 שירותו של המערער, כאשר מצבו הקונסטיציונאלי של המערער כמתואר על ידי המומחה אינו 30 קשור בשירותו הצבאי. 31

4 וכידוע, טניס הוא ספורט הדורש אימוץ רגליים ניכר.

32 . אשר על כן אנו מבטלים את החלטת המשיב וקובעים כי הקרע בלברום מימין נגרם במהלך 1

ועקב שירותו הצבאי של המערער. 2

3 .₪ 33 . המשיב יישא בהוצאות המערער ושכ”ט באת כוחו בסך כולל של 15,000

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 ימים מיום קבלת פסק הדין 5

ניתן היום, י”ד סיוון תשפ”א, 25 מאי 2021 , בהעדר הצדדים. 81

פרופ‘ יעקב יהב עוה“ד עינת רייזברג שושני 12

שי משה מזרחי, שופט, יו“ר הוועדה 18