לקוח נוסף מרוצה. פסק דין בעניין תאונת דרכים. התובעים קיבלו כ- 650 אלף ש”ח
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
22184-03-17 א”ת
לפני כבוד השופט בכיר מנחם מריו קליין
13 מתוך 1
התובעים: פלונים
ע”י עוה”ד ענבל אברהמי דרוקר
נגד
הנתבעת: הפניקס חברה לביטוח בע”מ
פסק דין
רקע וטענות הצדדים
בפני תביעת נזיקין עפ”י חוק הפלת”ד.
התובע 1 ,יליד 1949 , אשתו המנוחה ז”ל ילידת 1947 והתובעת 2 ,ילידת 1998 ,נפגעו בתאונת
דרכים קטלנית ביום 2015.08.03 .
הנתבעת אינה מתכחשת לחבות והמחלוקת הינה בעניין גובה הנזק בלבד.
הצדדים הגישו תחשיבי נזק על בסיס חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם בית המשפט,
ובהחלטתי מיום 19.10.29 הצעתי לצדדים הצעת פשרה, אשר לא השתכללה לכלל הסכם
פשרה, והתיק נקבע להוכחות.
דיוני ההוכחות התקיימו ביום 21.06.03 ,בו העידו התובע ועד התביעה, והמומחה מטעם
בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, ד”ר אלכסנדר קליין )בפרוטוקול מופיע בטעות בשם ד”ר
אלון קליין(, ביום 21.07.07 בו העידו עדי התביעה, מר איתן אליאס וד”ר יונתן ליברמן
וביום 21.09.19 בו העידו עדי ההגנה, מומחה בית המשפט בתחום האורתופדי פרופ’ משה
סלעי, החוקר מר חן טל ומומחה בית המשפט בתחום הנוירולוגי ד”ר גלעד יהלום. עדותו של
פרופ’ סלעי הופסקה כשנעניתי לבקשת ב”כ התובע להעיד קודם את החוקר על תצהירו
והסרטונים שהוגשו, בטרם יוצגו אלו לפרופ’ סלעי.
בסיום חקירתו ביקשה ב”כ התובע להוציא את תצהיר החוקר והסרטונים מתיק בית
המשפט בשל נימוקים אותם פירטה לפרוטוקול. לאחר שאפשרתי לב”כ הנתבעת להגיב
והחלטתי כיצד להמשיך בחקירתו של מומחה בית המשפט שהמתין זמן רב מחוץ לאולם,
ולאחר שהעליתי בפני הצדדים שלוש אפשרויות שונות, נתתי תוקף של החלטה להסכמת
הצדדים כי לאחר שאקבל לידי את דוח החקירה, ואעיין שוב בפרוטוקול ובטענות הצדדים
אתן החלטה בבקשה ובבקשות נוספות שיוגשו בתוך 14 יום.
התובעת הגישה בקשה למחיקת תצהירו של החוקר וכן הסרטונים והנתבעת הגישה בקשה
לצרף את דוח החקירה המלא, ומשלא התקבלה תגובת התובע קיבלתי את הבקשה ביום
21.11.16 ,ובהחלטתי המפורטת מיום 21.12.18 קיבלתי את עמדת ההגנה בענין בקשת
התובע להוציא את תצהיר החוקר מהתיק.
כן דחיתי את בקשת התובע להורות על בדיקת התובע שנית על ידי מומחי בית המשפט לאור
שינוי במצבו הבריאותי, בשל הסחבת ועינוי הדין שבדיקה כזו יכולה לגרום.
הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. התביעה ביום 22.03.08 וההגנה ביום 22.05.01.
פסק דיני זה יהיה תמציתי כהנחיית תקנה 129( ב( לתקנות סדר הדין האזרחי תשס”ח –
.2018
דיון והכרעה
חישוב הנזק
תובע 1
תוחלת החיים
התביעה טוענת כי תוחלת החיים של התובע הינה לפחות 80 שנה. זאת, כי מעדותו של ד”ר
גרוסמן עולה, כי בשל העובדה שהתובע מלווה במטפלת צמודה המסייעת לו לאזן את
הסוכרת, ומעצם הגעתו לגיל 73 יש בה לשפר את סיכוייו להאריך חיים.
ההגנה טוענת כי בשל מצבו הבריאותי שאינו קשור לתאונה, והעובדה שהתובע עדיין מעשן
קופסת סיגריות ביום יש להעמיד את תוחלת חיו על 77 שנים, כפי שעולה מחוות הדעת
ועדותו של ד”ר גרוסמן, לפיה יש להכפיל את קיצור תוחלת החיים שנקבעה בחוות הדעת.
משעיינתי בטענות הצדדים, אני סבור שטענות התביעה בדין יסודן ולפיכך תוחלת חייו של
התובע הינה 80 שנה, ובעז”ה יאריך ימים ושנים.
הנכות הרפואית
נכות פסיכיאטרית
מומחה מטעם בית המשפט ד”ר אלכסנדר קליין ציין בחוות הדעת כי נכותו הצמיתה של
התובע מהתאונה הינה בשיעור של %5.
ב”כ התובעת המלומדת טוענת שהמומחה קיפח את התובע בקביעתו וכי יש להעמיד את
נכותו הצמיתה של התובע בתחום הפסיכיאטרי בשיעור של %15 בטענה כי יש להתאים את
סעיף 34(ב( 2 ,המעניק %10 במלואו, בגין מצבו הנפשי של התובע. כן טוענת ב”כ התובע כי
יש לקבוע %5 נוספים בשל תסמונת PTSD אותה לא אבחן המומחה.
המומחה העיד על כך )פרוטוקול מיום 21.06.03 עמ’ 76 שורות 16-1 🙂
“עו”ד אבהרמי ברוקר: לא, בדיוק, אז אני מבקשת שלא יפריעו לי בחקירה,
במיוחד כשהחקירה היא מאוד רלוונטית כאשר הסעיף
הספציפי שהמחוקק קובע מעניק %10 ,ולא שם יצור
כלאיים אחר.
העד, ד”ר קליין: אבל יש תוספת.
עו”ד אבהרמי ברוקר: אז אני רוצה לקבל תשובה.
ת: יש תוספת, למטה יש תוספת.
ש: כן, איזו תוספת?
ת: הערה: לצורך קביעת אחוזי הנכות בגין )לא ברור(
ייבחנו גם קריטריונים מפורטים להלן, כולם או
חלקם: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה, מספר
התקפים בשנתיים האחרונות, מספר אשפוזים, משכם
וסיבתם, אורך תקופת הרמיסיה, היענות ותגובה
לטיפול התרופתי, התפקוד הנפשי והחברתי וכושר
העבודה.
ש: יופי שאתה אמרת את הדברים האלה.
ת: יפה מאוד.
ש: הם לא קשורים בכלל לסעיף 2.
ת: קשורים לכל הסעיפים.”
ובהמשך )עמ’ 95 ש’ 31-19:)
“ש: זאת אומרת תאונת דרכים קטלנית שבה אדם מאבד את
אשתו, רואה את האוטובוס מגיע לפניו, מרגיש אשמה
בעקבות התאונה, לא ישן, סובל מסיוטים, יש לו
עצבנות יתר, זה לא הראה לך שיש לו PTSD?
ת: לא, יש לו תגובה הסתגלותית עם מאפיינים.
ש: של מה?
ת: פוסט טראומתיים, אבל זה לא PTSD .אבל זה אותו
דבר מבחינת האחוזים, הוא לא מפסיד מזה כלום.
ש: לא, כי אתה אמרת שה-PTSD יותר חמור.
ת: כן.
ש: אם עכשיו אתה היית קובע שיש לו PTSD ,כמה היית
מעניק לו?
ת: אותו דבר במקרה הזה, אבל, אבל זה.
ש: לפי איזה סעיף PTSD?
ת: אותו דבר, 34ב 2-1 .תסתכלי על הסעיף, כתוב שם גם
“.PTSD
הלכה היא בידינו כי בהיעדר סיבות טובות לכך, לא יחרוג בית המשפט מקביעת המומחים
הרפואיים מטעמו )ע”א 92/1156 סגל נ’ סגל, ע”א 00/8288 קרנית נ’ סיכסך, ע”א 03/3212
יצחק נהרי נ’ דולב חברה לביטוח(. לדידי, עמד המומחה על דעתו במהלך חקירתו בדיון
ההוכחות ולא מצאתי סיבה טובה לחרוג ממנה. לפיכך אני קובע שנכותו הרפואית הצמיתה
של התובע בתחום הפסיכיאטרי תעמוד על %5.
נכות נוירולוגית
מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, ד”ר גלעד יהלום בדק את התובע ומחוות
הדעת שערך עולה כי לתובע נכות צמיתה מהתאונה בשיעור של %10 לפי סעיף 321(1( )א(.
לטענת ב”כ התובע, המומחה קיפח את התובע בכך שלא העניק לו את מלוא האחוזים
המופיעים בסעיף, דהיינו %20.
כן מבקשת ב”כ התובע, מבית המשפט להעניק לתובע אחוזי נכות בגין נכות נוירולוגית
קוגנטיבית בשל פגיעת ראש וכן בגין בעיה עצבית שגרמה להחמרה במחלת הסוכרת ממנה
סבל לפני התאונה, ולמרות החלטת בית המשפט התובע לא נבדק בשל פרמטרים אלו.
ב”כ הנתבעת טוען כי לא הוכח כי לתובע נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי.
לאחר כתיבת חוות הדעת עבר התובע ניתוח לתיקון פריצת הדיסק ששיפר את מצבו,
והעובדה שניסה להסתיר את הניתוח שעבר צריכה לפעול לרעתו.
את טענת התובע כי הופיעה לו בעיה נוירולוגית לאחר התאונה יש לדחות שכן התובע לא
היה בארץ ולא טרח להציג תיעוד רפואי מאנגליה משם עלה בשנת 2014 זמן קצר לפני
התאונה.
תשובתו של ד”ר יהלום בנוגע להפרעה העצבית שאינה קשורה לפריצת הדיסק או פגיעה
בעצב הבודד אלא להחמרה במחלת הסוכרת, החמרה שאינה קשורה לתאונה מקובלת עלי
ולפיכך אין ליחס אותה לתאונה.
אני מקבל את עמדתו של ד”ר יהלום כי ניתן להעניק לנפגע חלקיות סעיף וסבור כי הנימוק
שנתן בדבר העדר חולשה קלה מספק בעיני.
ד”ר יהלום העיד על כך )פרוטוקול הדיון מיום 21.09.19 עמ’ 145 , שורות 21-19 🙂
“ת: לא, כן. הסעיף הזה של רדיקולופתיה מותנית, הסעיף הזה
הוא סעיף שבו ניתן להגיע עד %20 באחוזי הנכות, אבל אחוזי
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
נכות, לתת מעל %10 על משהו שלא, בלי אובדן כוח, אין,
הכוח שלו,”
לפיכך אני סבור כי ניתן לקבוע כי נכותו הצמיתה של התובע בתחום הנוירולוגי הינה בשיעור
של %10.
נכות אורתופדית
התובע נבדק על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, פרופ’ משה סלעי
ומחוות הדעת שערך עולה כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של %20 בשל הגבלה בינונית
בעמ”ש מותני וממנה יש לנכות כרבע עד מחצית עקב מצב קודם על רקע ניווני, וכן המליץ
על ניתוח להרחבת תעלת השדרה שבמקרה של הצלחה עשויה נכותו לקטון לכדי %10.
התביעה טוענת כי אין להפחית אחוזי נכות בשל הניתוח שעבר התובע בטענה כי הניתוח
שעבר התובע שונה וחלקי מהניתוח עליו המליץ פרופ’ סלעי והשפעתו על מצבו של התובע
הייתה זמנית ומזערית. התובע נותח לטיפול רק ברכיב הכאב הרדיקולארי ולא טופל ברכיב
הצרות תעלת השדרה וזאת בשל החלטת המנתח שכפי הנראה העדיף שלא לסכן את התובע
בניתוח גדול. הכאבים שבו לאחר זמן קצר והתובע סובל מהם עד היום וצועד בצעדים
מדודים. כן טוענת התביעה כי יש להוסיף %5 נכות נוספים בגין שבר בזיז רוחבי.
לענין ההפחתה בגין מצב קודם טוענת התביעה כי לאור העובדה שלא הייתה לתובע כל
הפרעה תפקודית בעבר אין לבצע את ההפחתה. זאת בשל השפעת התאונה על התפרצות
הסימפטומים שהיו רדומים עד לתאונה.
הנתבעת טוענת כי חל שיפור במצבו האורתופדי של התובע לאחר הניתוח שעבר ואותו
הסתיר תחילה מהנתבעת ומבית המשפט, ועל אף שלדעת פרופ’ סלעי היה צורך לבדוק את
התובע שוב להערכת מצבו לאחר הניתוח, הרי שבמחדליו גרם לכך שבסופו של דבר הוא לא
נבדק. כן טוענת הנתבעת כי לפי סרטוני החקירה בהם צפה המומחה נראה כי צורת הליכתו
טובה יותר ומצבו השתפר. לכן טוענת ההגנה, כי לא נותרה לתובע כל נכות בתחום
האורתופדי.
בעניין זה העיד התובע ) עמ’ 45 ש’ 27-8 בפרוט’ הדיון מיום 21.06.03 🙂
“מתורגמנית: רק אמרתי שאם אתה רוצה שאני אקום ואני אלך.
up and down, it takes me time. :ברוס מר, העד
מתורגמנית: הלוך ושוב, ייקח לי זמן )מדברים ביחד(.
To get up and then to go, and then to. :ברוס מר, העד
מתורגמנית: ייקח לי זמן לקום ואז אני יכול ללכת.
עו”ד עבדי: או קיי, תראה לנו מה, תראה לנו איך אתה לא יציב,
תראה לנו.
I have to have help to get up. :ברוס מר, העד
מתורגמנית: אני צריך עזרה כדי להתרומם.
My leg is shaking (speaking simultaneously). :ברוס מר, העד
מתורגמנית: הרגליים שלי רועדות.
and now it settles down. :ברוס מר, העד
מתורגמנית: ועכשיו זה מתמרכז.
And there I go, I can walk. :ברוס מר, העד
מתורגמנית: אני יכול ללכת.
עו”ד עבדי: איפה, וזה, ואתה מרגיש שזה לא יציב?
Yeah, it’s not stable, is it? :ברוס מר, העד
מתורגמנית: זה לא נראה לי יציב, נכון.
עו”ד עבדי: או קיי, אז בוא אני אראה לך.
it’s an awkward walk. :ברוס מר, העד
מתורגמנית: זו ההליכה המוזרה הזאת.”
בהמשך העיד החוקר הפרטי ) עמ’ 77 ש’ 8 בפרוטוקול הדיון מיום 21.09.19 🙂
“ת: לא לא, הקראתי לך גם בהתחלה את מה שהם ביקשו ממני
ולראות ולציין, לא ראיתי בהליכה שאני אומר, אין יד, אין
מקל הליכה, אין כיסא גלגלים, אין עזרה, איפה שיש עזרה
זה צוין ורואים. אני גם לא זוכר )לא ברור( אבל בהליכה
רואים שהוא הולך,”
ובהמשך )עמ’ 89 ש’ 32:)
“העד, מר טל: אני אומר, באותו ערב שאני כותב את הדו”ח, אם זה דברים
שהם רלוונטיים לחקירה, למשל באמת, במקרה של מעבר
לעמידה, אם זה בכוחות עצמו או לא, אז אני כן מוסיף את זה
כי זה דברים חשובים, גם אם לא הצלחתי לצלם, ובאותו ערב
סביר להניח שזכרתי בבירור אם ראיתי אותו קם בכוחות
עצמו, אז ציינתי את זה. היום מה היה, לא יודע, שבעה
חודשים אחורה, זה קשה לי לזכור ולהתחייב כשלא רואים
את הסרטון.”
לדידי ומששקלתי את טענות הצדדים אני דוחה את טענת התביעה בדבר התפרצות המצב
הניווני הקודם לתאונה ומקבל את קביעתו של פרופ’ סלעי וקובע כי יש להפחית %5.7 נכות
בשל מצב ניווני קודם. כן התרשמתי מהתובע באולם ובסרטוני החקירה ואני קובע כי נכותו
האורתופדית תעמוד על %10 וסה”כ נכותו הרפואית הצמיתה ומשוקללת תעמוד על %23.
הנכות התפקודית
לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים, ומונחה על ידי הפסיקה לפיה בדרך כלל הנכות
הרפואית משקפת נאמנה את הנכות התפקודית, ומשלא מצאתי טיעונים כבדי משקל בכדי
לחרוג מכך לחומרא או לקולא )ראה למשל ע”א 93/3049 גירגיסיאן נ’ רמזי ואח’ פ”ד נב)3 )
792 ,)הנני קובע כי נכותה התפקודית של התובעת בעקבות התאונה תהה זהה לנכויות
הרפואיות, קרי %23 .
עזרת הזולת
התובע דורש בגין העזרה בשכר סכום של 673,574 ₪ ואילו הנתבעת חישבה סכום של 454,54
₪ וביקשה להורות על הקפאת קצבת סיעוד עד למיצוי הזכויות במלל בסך 040,71.₪
ככל שמדובר לעבר, אנו עוסקים בנזק מיוחד אשר יש להוכיחו בראיות של ממש )ע”א 81/327
ברמלי נ’ חפוז פ”ד לח)3 )588 ,580 .)יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם ממצבו הרפואי
והתפקודי של התובע, כפי שאלו עולים מהמסמכים שצורפו לתיק בית המשפט. אי לכך, הנני
קובע כי בגין ראש נזק זה יש מקום לפיצוי התובע לעבר ולעתיד, בסכום גלובלי בסך 000,120
ש”ח.
הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד
התובע חישב את הוצאותיו בגין ראש נזק זה בסכום גלובלי של 000,240 .₪ הנתבעת טוענת
שכל הטיפולים ניתנים בקופת החולים ומציעה לשלם סכום גלובאלי בסך 000,25. ₪
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורני כי יש להעמיד ראש נזק זה על סכום גלובלי של
.₪ 50,000
כאב וסבל
לאור הנתונים בתיק ולפי התקנות, הנתבעת תפצה את התובע, בגין ראש נזק זה, בסך מעוגל
.₪ 30,000 של
תובעת 2
התובעת 2 ,ילידת 1998 ,היתה במכונית בעת התאונה. ספגה חבלות בחלקים שונים בגופה
ואף נותרה עם צלקת בצווארה. בקשתה למנות מומחים מטעם בית המשפט נדחתה
בהחלטת בית המשפט מיום 17.09.13 בשל העדר מסמכים רפואיים התומכים בבקשה.
הפסדי השתכרות
ב”כ התובעת טוענת להפסדי שכר מעבודה בשמרטפות בה עובדים בדרך כלל צעירים.
לדידי אין לשלם עבור ראש נזק זה וטענות הנתבעת בסעיף 143 לסיכומיה מקובלים עלי.
הוצאות רפואיות ונסיעות
התובעת חישבה את הוצאותיה בגין ראש נזק זה בסכום גלובלי של 000,70 .₪ הנתבעת
טוענת שאין לשלם כל סכום בגין ראש נזק זה בגין העובדה שהתובעת לא הגישה קבלות או
נקטה בסכום כל שהוא. יחד עם זאת מציעה הנתבעת לשלם 000,17 ₪ פיצוי בגין הצלקת
בצוואר.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורני כי יש להעמיד ראש נזק זה על סכום גלובלי של
.₪ 28,000
עזרת הזולת
לא הוכחה עזרה מבני משפחה מעבר לעזרה רגילה ולפיכך אין לשלם עבור ראש נזק זה.
כאב וסבל
לאור הנתונים בתיק, הנתבעת תפצה את התובעת, בגין ראש נזק זה, בסך של 000,15.₪
תביעת העיזבון
הפסדי הכנסה בשנים האבודות
התביעה חישבה את הפסדי העיזבון בגין השנים האבודות בסך של 958,789 .₪ ההגנה טוענת
כי טענת התביעה בדבר הכנסות המנוחה הינה הרחבת חזית אסורה מכתבי בית דין ולגופו
של ענין טוענת כי המנוחה ובעלה יצאו לפנסיה באנגליה וכי לא הוכח כי עבדה או השתכרה
באנגליה או בארץ עובר לתאונה ואף לא הוכח כי אמורה הייתה להתחיל לעבוד או להשתכר
ויש ליחס לה רק את ההכנסות מפנסיה באנגליה בסכום של כ 300,1 ₪ בחודש.
לדידי אני סבור כי צודקת ההגנה בדבר הרחבת חזית ואף לגופו של ענין לא הוכיחה התביעה
את הכנסותיה של המנוחה או כי עתידה הייתה להשתכר או לקבל קצבת זקנה מהמוסד
לביטוח לאומי, וטענות הנתבעת בסעיף 120 א 3-2 לסיכומיה מקובלות עלי.
מטופס השומה לשנת המס 2014-2013 עולה כי למנוחה פנסיה ממשלת אנגליה בסכום של
575,7 ליש”ט, המשקפים הכנסה חודשית של 651,2 ₪ לחודש. יחד עם זאת לא ברור האם
התובע מקבל פנסיית שארים מאנגליה.
התובע העיד כי הוא מקבל פנסייה בסך 600,3 ₪ מאנגליה וכן תגמולים מקרן פנסיה פרטית
אך לא זכר באיזה סכום מדובר.
משאלו הם פני הדברים הרי שלא ניתן לבצע חישובים מדויקים בעניין ראש הנזק ואני קובע
כי יש לשלם באופן גלובלי בגין הפסדי השנים האבודות סך של 000,150.₪
אובדן שירותי אשה וסבתא
ב”כ התובע 1 והתובעת 2 טוענת כי המנוחה הייתה אישה מסורה ונאמנה, שדאגה לתובע
וסיפקה את כל צרכי תובע 1 ,הפיזיים והרגשיים. הייתה תלותיות הדדית שהתבטאה
ביציאה יחד לגמלאות, עלייה ארצה יחד, ועיסוק בפעילות התנדבותית. המנוחה הייתה
עמוד-תווך משפחתי, מילאה תפקיד חשוב בשגרת-יומם ובחיי המשפחה, וטיפלה בניהול
השוטף של הכספים, הממון, הבית, וחיי הקהילה של בני הזוג ובסה”כ חישבה סכום של
.₪ 480,000
לטענת ב”כ הנתבעת יש לדחות את דרישת הפיצוי בגין ראש נזק זה ולפנים משורת הדין
מוכנה לשלם סכום שלא יעלה על 000,25 ,₪ שכן התובע 1 לא התייחס בתצהיר עדותו
הראשית לראש נזק זה או לשירותים שנתנה לו המנוחה. לחילופין, אין ללמוד על טענת
התובע 1 בדבר ראש נזק זה מהתיעוד הרפואי שנרשם ע”י ד”ר יודייקין. כמו כן, לטענתו בני
הזוג היו מבוגרים גמלאים, ועם הגיע המנוחה לגיל זקנה היקף שירותיה היה פוחת ממילא.
יתירה מזו, התובעת 2 לא עתרה בתצהירה בגין אובדן שירותי סבתא, ותביעתה בגין ראש
נזק זה היא הרחבת חזית אסורה, שהנתבעת מתנגדת לה. כמו כן, הדין מגביל את מעגל
הזכאים לקבלת פיצוי בגין מות אדם, ומכיר רק במי שהיה תלוי בו. התובעת 2 כנכדת
המנוחה לא הייתה תלויה בה.
העיקרון בנזיקין לפיו יש לשאוף להחזרת המצב לקדמותו, מוחל גם באובדן תלות. במילותיו
של הנשיא א’ ברק )כתוארו אז(:
“התכלית המונחת ביסוד ההסדר של הפקודה היא להעניק פיצוי בגין אובדן
התלות, תוך החזרת המצב לקדמותו. כלומר, העמדת התלויה, במונחים כספיים,
באותו מצב שבו הייתה נתונה לולא מעשה הנזיקין שבוצע במנוח. לעניין זה, הקובע
הוא היחס העובדתי, הלכה למעשה, של התלות” )ע”א 97/2000 לינדורן נ’ קרנית
– קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, פ”ד נה)1 )12 ,27[ 1999 ]עמ’ 28.)
כיום, הפסיקה מכירה בפיצוי בראש נזק של אובדן תלות )ראה ע”א 19/3033 פלוני נ’ פלוני
)21/07/19 ;)תא )חי'( 19-01-39188 ע.א נ’ קרנית-הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
)21/11/03 ;)ע”א )באר שבע( 20-10-6901 ש. שלמה חברה לביטוח בע”מ נ’ עיזבון המנוחה
מ.ש. ז”ל )21/06/21.))
הדגש הוא על אובדן תלות, משמע, החלת הדין על תלויי המנוח או המנוחה. עם מות אדם
בתאונת דרכים מוקנית זכות אחת ליורשים וזכות שניה לתלויים. זכות התביעה המוקנית
לתלויים מעוגנת בסעיף 78 לפקודת הנזיקין. זכות זו המוחלת על תביעת פלת”ד מכוח סעיף
4(א( לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975 ,)מגדירה תלויים כך:
“גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה
לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו
זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה”.
לאור הדין הקיים, התובע 1 זכאי לפיצוי בגין אובדן שירותי בת-זוג. התובעת 2 אינה זכאית
לאובדן שירותי סבתא.
לענין שיעור הפיצוי, הפסיקה דנה רבות בפיצוי לניזוק בגין קיצור תוחלת חיים בעקבות
התאונה כנגזרת של הערך החברתי של קדושת החיים. בענין ע”א 03/9656 עיזבון המנוחה
ברטה מרציאנו ז”ל נ’ ד”ר יהורם זינגר )05.4.11 )נקבע:
“…ראש הנזיקין של אבדן תוחלת החיים, הוא “הפרשה הקשה ביותר
בכל תורת הנזיקין” … ערך הפיצוי צריך שיהא “פיצוי ממשי על אבדן
דבר שהוא יקר מכל…”.
לדידי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין אובדן שירותי רעיה במופרד מראש נזק של כאב וסבל
ואני קובע סך גלובלאלי של 000,180.₪
כאב וסבל
על פי סעיף 4 לתקנות הפלת”ד, זכאי העיזבון לסך מעוגל של 000,49 ₪ בגין ראש נזק לא
ממוני.
הוצאות קבורה
התביעה חישבה את הוצאות הקבורה באופן גלובאלי בסך 000,48 ₪ וכן הוצאות הטסת בני
משפחה ללויה בארץ והשכנתם בסך 000,35 ₪ ואילו ההגנה הציעה סכום של 000,5 .₪
אני סבור כי נכון לקבוע שהתובעים יפוצו בסך 000,20 ₪ בגין הוצאות קבורה.
סוף דבר
התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט
ושכ”ט עו”ד בשיעור %2.15 מהסך הנ”ל.
המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום
ניתן היום, י”ב סיוון תשפ”ב, 11 יוני 2022 ,בהעדר הצדדים.
- 1
- 2
- 3
- 4
- …
- 7
- מעבר לעמוד הבא